פסק-דין בתיק ע"א 6526-03-11

ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בחיפה (כב' השופט מר שלמה לבנוני) מתאריך 17/1/11 בתיק תא"מ 3477-08-10.

המערערת הגישה לביהמ"ש קמא תביעה בה עתרה לכך שהמשיבות תחויבנה לפצותה עבור נזקים שנגרמו למכוניתה, בעקבות תאונת דרכים שארעה בתאריך 10/4/09, בעת שמכונית שהיתה נהוגה על ידי המשיב מס' 3 פגעה במכוניתה וגרמה לה נזק כללי.

המכונית הפוגעת גררה אחרי נגרר. המכונית היתה מבוטחת על ידי המשיבה מס' 1 ("הכשרת הישוב") והנגרר היה מבוטח על ידי המשיבה מס' 2 ("ביטוח חקלאי").

עוד לפני הגשת התביעה הגיעה המערערת לפשרה עם המשיבה מס' 1, ולפיה תישא המשיבה בפיצוי עבור מחצית הנזק, בסכום של 19,000 ש"ח. בכתב התביעה טענה המערערת כי הנזק שנגרם לה מגיע לסכום של 52,755 ש"ח, בניכוי הסך 19,000 ש"ח, ששולם לה על פי הפשרה עם המשיבה מס' 1, ולפיכך עתרה לכך שהמשיבה 2 תחויב לפצותה בסכום של 33,755 ש"ח.

אעיר כי במהלך הדיון טענה המשיבה כי אין לחייב אותה על פי הפשרה שנעשתה עם המשיבה מס' 1, משום שחתמה על הפשרה באילוץ, ועל כן יש לדון בתביעתה מתחילתה, ואולם ביהמ"ש קמא לא קיבל טענה זו, ובדין לא קיבל אותה.

מכל מקום, בבואו לסכם את הנזק שנגרם למערערת, הפחית ביהמ"ש קמא מהסך 33,755 ש"ח (הוא סכום התביעה לאחר שכבר הופחת הסך 19,000 ש"ח שהמערערת קיבלה), את הסך 19,000 ש"ח, וכך הטיל על המשיבה מס' 2 לשלם למערערת סך 14,755 ש"ח.

המערערת פנתה לביהמ"ש קמא בבקשה לתיקון טעות בחישוב. המשיבה מס' 2 הגיבה לבקשה זו והתנגדה לתיקון. ביהמ"ש קמא קבע כי הסכום שנקבע הוא עניין מהותי ואינו טעות בחישוב, ועל כן על המערערת להשיג עליו בפני ערכאת הערעור. לפיכך דחה ביהמ"ש קמא את הבקשה לתיקון פסה"ד וחייב את המערערת בתשלום הוצאות, בסך 3,500 ש"ח.

לאחר כל הדברים האלה הוגש הערעור שלפני.

ראשית, יש לציין כי צודקת המערערת בטענתה, שכן ביהמ"ש קמא הפחית למעשה פעמיים את הסך 19,000 ש"ח שקיבלה מאת המשיבה מס' 1. בעניין זה מקוממת עמדת המשיבה מס' 2, אשר התנגדה לתיקון, כאשר הטעות היתה גלויה על פני הפסק, ויכולה היתה המערערת להשאיר לביהמ"ש את שיקול הדעת, האם לתקן את פסה"ד אם לאו, בשמירת כל זכויותיה לעניין הערעור.

אוסיף, כי משאלה פני הדברים אף לא היה מקום לחייב את המערערת בתשלום הוצאות בסך 3,500 ש"ח.

מכל מקום, גם אם יש לתקן את פסה"ד בעקבות הטעות שנפלה בו, אין לתקנו כפי שעותרת לכך המערערת. הטעם לכך הוא שבהליכים עם המשיבה מס' 1 הסכימה המערערת שהסך 19,000 ש"ח הוא מחצית הנזק. על כן, ככל שיש להטיל את המחצית הנותרת על המשיבה מס' 2, הרי יש מקום לחייב את המשיבה מס' 2 בתשלום הסך 19,000 ש"ח (במקום הסך 14,755 ש"ח בו חויבה בפסה"ד).

לפיכך, לאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדדים בכתב ובעל פה, הנני מחליט כדלקמן:

1.         הנני מתקן את פסה"ד קמא, במובן זה שבמקום הסך 14,755 ש"ח, שהמשיבה מס' 2 (ביטוח חקלאי) חויבה בו, יבוא הסך 19,000 ש"ח.

2.         הנני מבטל את חיוב ההוצאות בסך 3,500 ש"ח, אשר הושת על המערערת בהחלטה הדוחה את בקשתה לתיקון הטעות בפסה"ד (החלטה מיום 16/2/11).

3.         הנני מחייב את המשיבה מס' 2 (ביטוח חקלאי) לשלם הוצאות משפט בסך 7,000 ש"ח למערערת, וסכום זהה למשיבה מס' 1.

4.         ככל שהמערערת הפקידה עירבון להבטחת הוצאות הערעור, יוחזר לה העירבון באמצעות בא כוחה.

<#3#>

ניתן והודעה היום י"ב אלול תשע"א, 11/09/2011 במעמד הנוכחים.